באזכרה לתם כתב עליו חיים חפר:
פתאום – לא היה לנו יותר תם
פתאום – ככה סתם באמצע היום
פתאום – השמים ריקים, רק ענן לבן משוטט
פתאום – תם איננו. תם מת
פתאום – ולמשפחה נותר רק זכר צליל גיטרה ודמעה וצעקה
פתאום – ולכתפה של רעות תחסר ידו הדואגת והרכה.ץ

ותם – שכן שלי, חבר שלי, תם, הרוטור שריחף מעליך כמו מלאך ממרום
עדיין מרחף עליך ועל פני חברי עד קץ, עד סוף, עד תום
ואנחנו מרימים כוס לזכרך, כוס לנעוריך, כוס לשלום.

תם נהנה לגדול בקיסריה מול הים. הוא היה שובב אבל ב”טעם ואלגנטיות”. בבית ספרו בכרם מהר”ל ובתיכון
במעגן מיכאל הוא היה נאהב ונערץ ע”י חבריו הרבים וגם ע”י המורים.
בדרכו הצנועה והמיוחדת הצטיין תם בכל אשר בחר לעשות, אבל יותר מכול הצטיין כאדם.
בצהרי יום שני, 24 ביולי 2006, בדרכו חזרה ממשימה בלבנון מעל שמי מרום הגליל,
נהרג תם כשמסוק הקרב שלו התפרק באוויר.
הוא היה בין 23 ושבועיים. בהלווייתו שרה לו אחותו עמית שיר פרידה “מיליון כוכבים“.